זהו ציור שצירתי המייצג את אחד המעברים הקשים לאיטליה בבריחתנו מסן מרטין וזובי מעל ההרים. העץ הזה היה האמצעי היחיד לחצות נהר גועש. חשבתי שראוי להנציח את האירוע של ה-8 בספטמבר 1943.
למרות שהייתי אז רק בן ארבע, יש רגעים שנשארו איתי כשחצינו את ההרים. אפיזודה אחת שאני זוכר שעשתה רושם גדול על מוחי הצעיר הייתה כשהיינו צריכים לחצות נהר גועש. הדרך היחידה לעבור לצד השני הייתה מעל בול עץ שהשתרע על פני הנהר. אני עדיין יכול לראות את עצמי פוסע על הגזע הזה כשאמי היקרה, זכרונה לברכה, יושבת מאחוריי ודוחפת אותי קדימה. אני בטוח שסביר להניח שזה גרם לטראומה במוחו של פעוט, אבל את החלק הזה אני לא זוכר.
אבל מעל לכל, הזיכרון שנשאר איתי כל חיי היה, כשחצינו גשר ואבי, ה' יקום את דמו, התיישב מותש על המדף וניגב את מצחו; זו הייתה הפעם האחרונה שאני זוכר שראיתי אותו.
אברהם שנברון
אביו של אברהם, יוסף שנברון, הצליח להימלט לאיטליה אך נעצר ליד דמונטה. אברהם, שחי כיום בישראל, כתב על חוויותיו מתקופת המלחמה לג'רוזלם פוסט בשנת 2020.
