בשנת 1940 אמא שלי בת ה-20, מרגיט רייך הפכה לפליטה כשברחה מאנטוורפן עם בת דודתה המבוגרת, סורי שנברון. הם היו במנוסה במשך שלוש שנים לפני שהגיעו לסן-מרטין-וסובי. עד אז משפחת שנברון הייתה מורכבת מסורי, בעלה יוסל ושלושה ילדים קטנים בני 1, 4 ו-5.
בקיץ 1943 חיו היהודים בסן-מרטין-וסובי תחת "Residence Forcée". הם לא הורשו לעזוב את העיירה ונאלצו להתייצב פעמיים ביום לרשויות האיטלקיות. אמא ידעה צרפתית אבל לא איטלקית. אף על פי כן, עד סוף ימיה, היא הייתה אמורה לזכור את המספר האיטלקי שלה. פעמיים ביום היא הציגה את עצמה בתור duecentoquattro (204). זה כל מה שרצו לשמוע ממנה; השם שלה לא היה עניין.
כשהגיע הזמן לברוח שוב, אמא ובת דודתה הצטרפו אל האחרים בטיפוס אל הקול דה פנסטרה. היא זוכרת שהרימה את מבטה כדי לראות את התור הארוך של האנשים שלפניו עוקבים אחר נתיב הסוויץ'. בת דודתה הביאה כמה עגלות לשני הצעירים. ככל שהם טיפסו גבוה יותר זה הפך לבלתי אפשרי והיה צריך לנטוש את העגלות בצד השביל.
סורי השתמשה בצעיף כדי לתמוך במשקל התינוק. הנערים בני ה-4 וה-5 היו כבדים מכדי לסחוב אותם לאורך זמן. אמי עשתה כמיטב יכולתה לעודד אותם ללכת. כדי להניע אותם, היא הייתה מצביעה על נקודה מלפנים ואומרת להם שאם הם רק יכולים להגיע כל כך רחוק, משאית תעמוד לצדם כדי לסחוב אותם את שארית הדרך. מסתבר שאכן הבטיחו להם משאית, אבל אמא לא באמת האמינה בזה.
הם היו רעבים, אז כשחלפו על פני מטע תפוחים, הם אכלו יותר ממה שהיו צריכים. אולי התפוחים לא היו בשלים כמו שצריך. אמא זוכרת שאכלה עד שפיה התכווץ.
היא זוכרת שהם בילו שלושה ימים ושני לילות בהרים ההם. הם היו פורשים שמיכות לילדים לישון עליהם בלילה. אמא וסורי השתמרו בתורות על הילדים כדי שלא ירמסו אותם על ידי הפרות. בלילה נעשה קריר אבל לא היו מספיק שמיכות למבוגרים. בזמן שאחד עמד על המשמר השניה הייתה מתחממת ליד מדורה שנבנתה על ידי קבוצת צעירים. הם שרו שירים כמו Arum dem Fayer . אני לא יכול שלא לתהות כמה מהצעירים סביב השריפה ההיא שרדו את השואה.
– איליין מקי
דברי ארום דאם פאייר:
| מסביב למדורה אנחנו שרים שירים הלילה מתוק אנחנו לא מתעייפים ואם האש הזאת יוצא השמים זורחים עם הכוכבים שלהם אז הכתירו את ראשנו עם זרי פרחים מסביב למדורה אנחנו רוקדים בשמחה מאז ריקוד ושירים הם החיים שלנו ואז בשינה חלומות יגלשו. | ארום דאם פאייר מיר זינגן לידר די נכט איז טייער גברים vert nit mider Un zol dos fayer פרלושן ורן, שיינט אוף דער הימל מיט זאיין שטרן לקרוינט די קפ מיט בלומן-קרנסטן ארום דאם פאייר מיר פריילך טאנצן Vayl tants un lider איז אונדזר לבן, דרנוך בשלוף חלוימס שבן. | סביב דעם פײַער, מיר זינגרים שירים, די איז טייער, האדם אינו מידר און זאָל דאָס פֿײַער ללושן להיות, שיינט שם הימל, מיט כוכבים. טו קרוינט די קפ מיטעסק־קרנצן , סביב דעם פײַער, מיר פרידלעך טאנצן. ווייל טאנץ און ניגונים איז אנחנו חיים, אין שלנו שלוף חלומות שובן. |
