סבי, מנחם מרינברג, ז"ל, היה בין אלה שחצו את האלפים לאיטליה בשנת 1943.
הוא נמלט מבלגיה לצרפת בשנת 1940 עם הוריו, שני אחיו ואחותו, וחי שנתיים עם משפחתו בטולוז עד 1942. כשהגרמנים נכנסו לטולוז הם לקחו את אמו, אחיו הקטן בן הארבע, ואחותו בת השתים-עשרה לאושוויץ. הוא הצליח להימלט עם אחיו הצעיר אריה מרינברג לסן מרטין וזובי. סבי היה בן שש עשרה ואחיו אריה בן עשר. הם הצליחו להביא לסן מרטין וזובי גם את אביהם ואת משפחת הדוד (אחיו של האב). הם התגוררו יחד כולם בסן מרטין וזובי במשך כחצי שנה, עד הלילה שבו נאלצו לארוז הכל ולברוח.
דודו של סבא, יצחק מרינברג, היה אדם חולני והתקשה לטפס בדרך. דודתו, אווה מרינברג, ילדה שישה חודשים קודם לכן, את בתה השנייה, בסן מרטין וזובי במהלך שהותם בעיירה. סבא סיפר כי שניהם התקשו לטפס בדרך ההררית ובשלב מסוים התיישבו והחליטו לוותר. סבא שהיה צעיר בן שש עשרה, החליט לקחת את התינוקת הקטנה בידיו ולטפס מהר קדימה. הוא ידע שאם התינוקת תתקדם איתו, הוריה לא יוותרו אלא ילכו אחריהם, וכך אכן היה. עד שהגיעו לבורגו סן דלמצו, סבא סחב את התינוקת בזרועותיו.
בתמונה מטה ניתן להתרשם מהחיים בבית בסן מרטין וזובי לפני הבריחה:
תודה על פעילותכם בשימור זיכרון אירועי השואה.
רקפת שרמן אלישע
